רשימת מיזמים חברתיים במערכת החינוך בישראל
- Lili Ben Ami
- 2 ביוני 2019
- זמן קריאה 10 דקות
עודכן: 7 ביוני 2019
במסגרת המפגשים של קהילת יזמות חברתית בחינוך, נחשפנו לעשייה עשירה של "יזמות חברתית" המתקיימת בתוך מערכת החינוך הפורמלית:
(א) יזמות חברתית: רשימת תוכניות בית ספריות.
(ב) "החברתיים":
(ב.1.) בתי ספר ותוכניות לימודים חברתיות
(ב.2.) מיזמים חברתיים חיצוניים הפועלים בתוך בת"ס
(ב.3.) מסגרות להכשרות מורות ומורים בגישה של יזמות חברתית
(ג) "היזמיים": תוכניות ומסגרות חינוכיות יזמיות
(ד) קישורים
הרשימה להלן חלקית. על מנת לתקן את המידע להלן ו/או לבקש להופיע ברשימה - בבקשה צרו קשר ושילחו לנו מידע מתאים לפרסום. כל פנייה זוכה למענה:
פנו אלינו באמצעות עמוד הפייסבוק: "קהילת יזמות חברתית בחינוך" /
פנו אלינו באמצעות טלפון או מייל (ראו קישור בראש הדף).
(א) יזמות חברתית: תוכניות בית ספריות
רשימת תוכניות בית ספריות הכוללות את הנדבך היזמי ואת הנדבך החברתי.
1. מגמת "יזמות חברתית" 5 יח"ל
התיכון החקלאי עין כרם. יזמה והובילה את התוכנית: ציפי ידידיה, מנהלת בה"ס.
מסלול מגמת "יזמות חברתית" מהווה תכנית יחודית מרכזית בבית הספר הכוללת לימודי מגמה 5 יח׳ לבגרות, ומקנה לתלמידים את הידע התיאורטי והמעשי בהובלת מיזם חברתי. התוכנית מוכרת ע"י משרד החינוך. ניתן לעיין בתוכנית כאן.
במסגרת תוכנית הלימודים - בכיתה י' התלמידים רוכשים ידע עיוני על עולם היזמות החברתית, בכיתה יא' התלמידים מתחלקים לצוותים, מאתרים צורך חברתי, בוחרים מיזם, חוקרים אותו ומתכננים אותו. בכיתה יב' התלמידים מוציאים את המיזם לפועל.
במסגרת המגמה נחשפים התלמידים למורכבות של החברה הישראלית, לומדים להבין מהי סוגיה חברתית, מחפשים צורך חברתי ספציפי, בונים תכנית עבודה ומוציאים לפועל את הרעיונות שלהם באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לביה"ס כגון עמותות וארגונים חברתיים באמצעותם ניתן לקדם מיזם חברתי בר קיימא. התכנית מזמנת לתלמידים חניכה ולמידה בעולם האמיתי שמחוץ לבית הספר ובכך היא מהווה תכנית יוצאת דופן בנוף המוכר של בתי הספר.
במקביל פועל בבית הספר מרכז לאקטיביזם בשם "מרכז הלב" (ראשי תיבות של "הליגה למלחמה באדישות") שמעודד מורים ותלמידים להתאגד להובלת שינוי, לרתום ארגונים חברתיים ולהוציא לפועל תכנית סדורה לפעולה. מדובר במבנה במרכז בה"ס שמעוצב כמו סלון (כולל פינת קפה). המקום יוצר מפגשים בלתי פורמלים של התלמידים וצוות שרשאים לשהות בו במהלך ההפסקות, שעות חלון וכו'. יתר על כן, זהו מקום המפגש של צוות עיתון בה"ס, מועצת התלמידים וכד'.
2. תכנית "קיימות כתיקון עולם"
התוכנית מופעלת בשני בת"ס יסודיים ע"י המורה היזמת שירה אהרון.
בתכנית שני מוקדי התבוננות עיקריים:
1. סביבתנו הקרובה, החומרים בהם אנו משתמשים ביום יום והשפעתם על הסביבה וההתנהלות שלנו - הרגלי צריכה מחיה תקשורת וכו...
2. התנהלות עולם החי והשפעתו עלינו.
אנו שואלים שאלות על הטבע, מקבלים ממנו השראה ומעתיקים מודלים עובדים וקיימים בטבע: כיצד בעלי החיים או צמחים יוצרים אלגוריתמים כדי לפתור אתגרי חיים פשוטים, דוגמת קומפוסט המיצר מזון לעץ? או מסלולי הנמלים ואופן חלוקת התפקידים שלהן על מנת לייעל את ההתנהלות השבטית ושימור מים?
כיצד דפוסים בטבע מקלים על תנועה של דברים? כיצד הטבע מאזן עצמו על ידי התכלות והתחדשות ושימוש חוזר בכלים שונים ( קונכיות למשל )?
מחקר על בעלי החיים ובמקביל הקמת מיזמים המבוססים על חכמת החי:
בניה, התכלות, תנועה במרחב, ואפילו התמודדות עם תנאי מזג אוויר.
התכנית בנויה באופן מדורג ומותאמת גילאים. בשנים הראשונות והרכות הילדים משתמשים בעיקר ביצירה בהשראת הלימוד וככל שמתקדמים מגיעים לשלב הפרויקטים.
ייחודיות התכנית וההבדל בין לימוד זה ללימוד פשוט של טבע הוא אופן ההתבוננות וההעמקה על כלים טכניים אותם אנו למדים מהטבע ואותם מחקים התלמידים ומקבלים מהם השראה בפרויקטים עצמאיים בהתאם לרמת הגיל כמובן.
בנוסף ובמקביל מציאת פתרונות מעשיים לבעיות כגון צרכנות המייצרת עוד פלסטיק.
בהשראת פטריה המכלה פלסטיק - בדקנו הקמת פרויקטים חברתיים מסחריים ללא שימוש בפלסטיק. האם זה אפשרי וכיצד? לא רק כתאוריה אלה הלכה למעשה.
הצבת יעדים של כמות אנשים עליהם הפרויקט השפיע וישפיע בסביבתו הקרובה והפחות קרובה של התלמיד - אפקט הפרפר ומשמעותו בעשיה של כל ילד - עד לאן העשיה שלהם יכולה להגיע תוך שבוע- חודש- שנה.
בניה נכונה על פי יסודות פיזיקלים ופרמקאלצ'ר...איפה ניתן להעמיס וכמה? אילו חומרים עובדים יחד באותה סביבת מחייה? האם סוגים שונים של אופי נחשבים כחומרים שונים הזקוקים להתאמה? (ספויילר- כן). איך ניתן לאזן זאת? (חלוקת תפקידים כמו אצל הנמלים).
3. ילד זוכר ילד
בית ספר "תיכון עתידים" בחולון. המורה היזמת: יעל דביר.
המיזם: ילדים פותחים דף זיכרון לילדים שאינם במאגר יד ושם.
כיום במאגר של "יד ושם" יש ארבע מליון וּ700 שמות בלבד. אין תיעוד של כל ששת מליון הנספים היהודים. עקב הגילוי שאנשים מכל העולם מעלים תמונות של ילדים שנספו בשואה לאינטרנט נוצרה היוזמה.
התלמידים מצליבים את המידע שיש על התמונות מהאינטרנט עם מאגר יד ושם ומוצאים שמות של ילדים שלא נמצאים במאגר הלאומי. בבית הספר פותחים להם דף עד ומקימים להם זיכרון ומצבה. עד כה התלמידים איתרו מעל חמישים ילדים כאלו, כמו חוקרים היסטוריים אמיתיים! דרך ההוראה אינה לימוד מידע והקאתו במבחן מסכם אלא דרך המידע שהתלמידים מוצאים עולים נושאי חקר ובדיקה הנחקרים לעומק בכלים של מידענות וחקר טקסטים מורכב ואיכותי (bottom up).
התוכנית הפכה להיות מוכרת ל-30% לבגרות בהיסטוריה ולמחויבות אישית, בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות וכיוזמה מובילה במהלך השקפה של משרד החינוך מחוז ת"א. צוות ההיגוי של התוכנית כולל תלמידים ומורים במשותף
4. חינוך לאקטיביזם
בית הספר התיכון הדמוקרטי "קהילה" ביפו. רכז התיכון: עומר נאור.
בבית ספר דמוקרטי "קהילה" בתל אביב התלמידים לומדים ועושים אקטיביזם. הם לומדים על פערים חברתיים ומרימים מיזמים ומחאות חברתיות בחוץ, כגון הפגנה למען זכויות הפליטים בישראל.
החינוך הדמוקרטי הוא חינוך ששם את הילד/ה במרכז, מאפשר לה/ו לבחור ודוגל בהתייחסות מכבדת וב"גובה העיניים" לילדים באשר הם. הילדים מוזמנים לקחת חלק בוועדות המנהלות את בית הספר ומתוות את דרכו החינוכית והמעשית ובכך שותפים באופן מלא לגיבוש חוקת בית הספר, מיון אנשי הצוות בבית הספר, עריכת עיתון בית הספר וכן לימוד של שיעורים מתוך מערכת הלימוד ("ילדים מלמדים").
חופש הבחירה בחינוך הדמוקרטי מתבטא באחריות אליה נדרשים התלמידים מתוך הבנה ברורה וחד משמעית שחוויות הלימוד הנה משמעותית ואיכותית יותר בשיעורים אותם בוחרים הילדים.
5. חברת ספירולינה
"תיכון גימנסיה הרצליה" בתל אביב. יזם ומוביל התוכנית: דר' זאב דגני מנהל התיכון.
מיזם לצמצום הרעב בעולם. בגימנסיה הרצליה תלמידים מגדלים ספירולינה- "סופר פוד" אוכל משביע מזין וזול. הספירולינה היא אצה חד תאית עשירה בחלבון. מסה קטנה של ספירולינה מיובשת או מסוננת עשויה להציל אדם או ילד ממוות מתת תזונה.
החל משנת 2012 תלמידי ח- יא בגמנסיה חוקרים את תנאי הגידול המיטבים של האצה בליווי מקצועי מומחים מהאקדמיה. במהלך השנה התלמידים טסים לאפריקה ומלמדים אפריקאים את טכניקת גידול הספירולינה. המטרה היא להוזיל את הפקת הספירולינה ולהנגישה כמקור חלבון לאוכולסיות שונות ע”מ לצמצם תת תזונה.
6. המודל הסינגולרי
תיכון ברנקו וייס ע"ש הרצוג בית חשמונאי. המורה גולן צוקרון הוא רכז התוכנית הסינגולרית.
בבה"ס מתקיימים שלושה שבועות מרוכזות של סדנאות בנושא יזמות. לאחר מכן בית הספר חוזר למתכונת לימודים רגילה, אבל ממשיך להקצות שעתיים "שיעור סינגולריות" בשבוע -למשך שלושה חודשים- שבהם הילדים מפתחים ומיישמים את את הרעיון היזמי שלהם.
שלושת השבועות כוללים: שבוע חשיפה לתכנים שאינם שיגרתים. שבוע סיורים שחושפים את הילדים לעולם שבחוץ - ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, וסייבר.
שבוע יזמות שבו הם נחשפים ליזמים עסקיים, יזמים חברתיים, אנשי עיצוב מוצר, אנשי לוגו, מנהלי צוותים ואנשים שעוסקים בפיתוח תוכניות עסקיות.
יש בתי ספר המיישמים מודל זה במקביל לגישה חברתית - הנושאים והמיזמים הנבחרים הינם חברתיים.
7. המעפיה
בית הספר "קרית חינוך דרור". סגן מנהלת בה"ס: יוסי לבנון.
המעפיה – המקום בו נאפים חלומות, זהו מרכז חדשנות ויזמות בתוך בית הספר דרור.
עשרה מורים ובעלי תפקידים נותנים חלק משעותיהם במרכז. זהו צוות מקצועי המתמחה בפדגוגיה עדכנית, ליווי תהליכי יזמות, מידענות, ואוריינות טכנולוגית. מורים תלמידים וחברי קהילה מוזמנים להגיע למעפיה, ללוש רעיונות ויוזמות ולהגשים את חלומותיהם. במעפיה ארבעה מסלולי פעילות: מאיץ (אקסלרטור), מסע למידה (אינקובטור), מעבדה (התנסויות קצרות טווח) והאקאתון. היתרון של מרכז חדשנות ויזמות הפועל בתוך בית ספר הוא עצום, שכן בית הספר מהווה שדה מחקר זמין ונגיש ותוצרי הפיתוח מוטמעים בבית הספר.
8. מודל Westart מגמת יזמות אימפקט 5 יח"ל
בתי ספר בזיכרון יעקב. היזם ומנהל התוכנית: ניב זוהר הורוביץ.
במסגרת התוכנית התלמידים מקימים עסק חברתי. המטרה היא החוויה של הפיכת רעיון למיזם שעומד עצמאית על רגליו ומייצר ערך אמיתי בעולם. במקרה הזה הכסף הוא ערך משני והעיקר הוא לשפר ולהיטיב את חיי הקהילה והסביבה. כל המשתתפים מצטרפים למסע של התפתחות אישית כחלק מצוות שפועל לעצב ולשנות את המציאות לטובה.
התלמידים נפגשים מדי שבוע עם א/נשים מעוררי השראה ועם עקרונות הפעולה של חדשנות חברתית, אמנותית, טכנולוגית, כלכלית וסביבתית. התהליך אותו עוברים המשתתפים/ות מאפשר להם לצבור נסיון אמיתי כיצד פועל עולם המבוגרים ומעצים על אחת ואחד למצוא את הביטוי והגשמה האישיים שלה או שלו. דרך אמפתיה, חקר ומעורבות, יובילו בני הנוער את הקהילה לעבר עתיד הרצוי, עתיד בר קיימא.
9. מודל יוצרים שינוי
בת"ס ברחבי הארץ. מנהלת התוכנית מטעם עמותת "רוח טובה": עינה שכטמן.
תכנית חינוכית בינלאומית הפועלת בכ 65 מדינות, ומיועדת לאנשי חינוך המעוניינים לאפשר לתלמידיהם להיות יזמים חברתיים ומעורבים בקהילה. מטרת התכנית היא שילדים ונוער בישראל יאמינו ביכולתם ויובילו שינוי חיובי בתחומים שמפריעים להם ורלוונטים לעולמם.
10.ארגון שמי"ם
אשת קשר: סיון אביטן
הארגון מלמד יזמות חברתית לנוער בירושלים והסביבה. כל קבוצה מודרכת על ידי 2 סטודנטים במלגה והקבוצה מרימה פרויקט קהילתי בסוף השנה. דוגמאות לפרויקטים כוללות מסיבת נוער בסימן ללא סמים ואלכוהול, בית קפה שכונתי להנצחת חייל מהשכונה שנפל בקרב, בניית פינת ישיבה, יריד שכונתי ועוד.
11. גאגא מדיה
בתי ספר בכפר סבא. יזמי התוכנית: מאור בארי ואבישי רות.
גאגא מדיה הינה תוכנית חינוך חברתית המבוססת על עולם התוכן מתוך הרשת החברתית והמדיה החדשה.
התוכנית פותחה כתוכנית שילוב בין תלמידי כיתות ה'-ו' מבה"ס חינוך מיוחד (הפרעות התנהגות) וחינוך ממלכתי רגיל. כיום התוכנית משווקת למוסדות חינוך כתוכנית העשרה (תל"ן).
במהלך התוכנית התלמידים מתנסים ביצירת תכנים מקוריים בעבודה קבוצתית לפי מודל PBL. דרך התנסות, הילדים לומדים להפיק, לכתוב, לתכנן ולצלם תמונות, סרטונים ומערכונים דרכם התלמידים מביעים את השקפתם לעולם ורוכשים ארגז כלים להתמודדות והתנהגות נכונה ברשת.
לתוכנית מספר עקרונות מפתח כמודל חינוכי חברתי:
1. יצירת שילוב חברתי מאוזן - הכיתה/בה"ס כרשת חברתית.
2. ארגז כלים ערכי - חינוך לנורמות התנהגות וכללי התנהגות ברשת.
3. למידה טכנולוגית ופיתוח מיומנויות למידה.
(ב) "החברתיים":
(ב.1.) בתי ספר ותוכניות לימודים חברתיות
בתי ספר ותוכניות לימודים בהן התפיסה הערכית היא מהותית וערכים חברתיים הם הם הליבה. בתוכניות אלה אין בהכרח את הנדבך היזמי.
בגרות בהגשמת חלומות (מגמת לב"ה)
בית ספר התיכון הקהילתי "אורט גאולה" בתל אביב. המנהל: סני ארזי.
באורט גאולה קיימת תוכנית לבגרות בהגשמת חלומות ששמה לב"ה = למידה באמצעות התמחות. זוהי תוכנית של 5 יח"ל המאושרת לבגרות ע"י משרד החינוך.
באורט גאולה מאמינים שלמידה אמיתית מתרחשת כאשר תלמיד לומד את מה שהוא אוהב, וכאשר הוא רואה בלמידה משהו רלוונטי לחייו. על כן, מעבר לבגרויות הרגילות, בית הספר מציע מסלול פורץ גבולות שיאפשר לכל תלמי/הד ללמוד את מה שמעניין אותה/ו בעולם האמיתי.
התוכנית מתרחשת בשני שלבים מרכזיים:
שלב ראשון – כיתות ט'-י':
כל תלמיד/ה בכיתה ט' ו-י' בוחר/ת מסלול למידה לפי רצונה/ו מבין המסלולים הקיימים, ולמשל: כדורגל, קולנוע, גלישת גלים, אומנות ותאטרון. במשך שעתיים בשבוע התלמידים מתנסים באופן מעשי בתחום הלמידה (משחקים כדורגל, גולשים, עורכים סרטים וכו'), ובמשך שעתיים- התלמידים לומדים ומעמיקים בלמידה באותו התחום, ולמידה על עצמם כלומדים.
בשלב זה, ההשתתפות בלב"ה נתונה לבחירת התלמיד/ה, לפי שיקול דעתה/ו, ובהתאם לתחומי החוזק שלה/ו.
שלב שני – כיתות יא' – יב':
כל תלמיד/ה שת/יבחר לקחת חלק בלב"ה בשלב זה - יעברו תהליך אישי שמטרתו לזהות את נקודות החוזק והעניין האישיות שלה/ו, וכן- לאתר תחום עניין שבו ברצונה/ו להתפתח.
בהמשך, יימצא לתלמיד/ה מקום התמחות ב"עולם האמיתי", מחוץ לבית הספר שבו ת/ישהה מספר שעות בשבוע בליווי של מנטור/ית. תהליך ההתמחות ילווה על ידי בית הספר, ויהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים של התלמיד/ה.
מטבע הדברים, למידה באמצעות התמחות (בפרט בשלב השני) פותחת אפשרות לחיבורים לצבא ולשוק העבודה, גם אחרי סיום הלימודים.
דוגמאות: לאחר התמחות מקצועית, תלמידים נבחנו בבגרות בגלישה על גלים ובספרות כלבים.
חינוך יער
"בית ספר יער" בגליל. איש חינוך יזם: אורי קנדל.
ברחבי הארץ יש גני יער וקייטנות יער רבות. בגליל הוקם לראשונה בתשע"ט ב"ס יער יסודי.
חינוך יער היא גישה חינוכית חברתית סביבתית. גישה הדוגלת בקיום לימודים בטבע, מתוך תפיסה כי חשיפת ילדים לשפע הגירויים והאתגרים שבטבע תורמת רבות להתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית. חינוך בטבע מזמן סיטואציות חברתיות רבות הכרוכות בערכים, כגון עזרה לזולת, שמירה על הניקיון, החי והצומח, בניית מתקנים למטיילים ועוד.
בבה"ס יער בגליל, מלבד לימודים, קהילת בה"ס יוזמת אירועים מדי חודש: ממיפוי פרחי בר, ניווט משפחות, פארק חבלים, בימוי ומופע של הצגת ילדי גבעת עדה, פעילות אתגרית למבוגרים ועד לקבלת שבת רפורמית. לאורך השנה מתקיימת במקום פעילות שוטפת של קבוצת הנוער המקומית.
רשת בתה"ס של עמותת יד ביד
עמותת יד ביד מקדמת חברה אזרחית משותפת לערבים ויהודים בישראל, באמצעות חינוך וקהילות. העמותה מקימה ומפעילה מסגרות חינוך במודל של חינוך דו-לשוני. בתי הספר של יד ביד הם ציבוריים, רשמיים ומוכרים ע”י משרד החינוך.
סביב כל מסגרת חינוכית מוקמות מסגרות קהילתיות להורים, צוותי הוראה, אזרחים ופעילים המעוניינים לקיים מרחב משותף ליהודים וערבים. דרך שיתוף הפעולהנבנית תשתית לחברה אזרחית משותפת.
רִיצָטִיוּל
בית הספר "אילן רמון" בבאר יעקב. המורה היזמת: רוית גולן בן זאב.
תוכניות העצמה באמצעות פעילות גופנית וטיול בטבע. התכנית פעילה לילדים בבתי ספר המשלבת הליכה ומקטעי ריצה עם טיול וניווט במדבר, בהרים, בנחלים וביערות - במרחב הפתוח. תוכנית מפגשים, המשלבים פעילויות, ערכים, תכנים מעולם השטח וטיולים. כל אלה מלווים בהליכה ופעילות ריצה.
"ריצטיול" מעודדת אורח חיים של חיבור ואהבה לטבע, התמודדות ריגשית, שמירה על חוסן פיזי ומנטלי, השגת יעדים והתמצאות במרחב. התוכנית מתקיימת במסגרת קבוצתית שמחברת בין התלמידים, מהווה בסיס לתקשורת בין אישית ומחזקת את תחושת הערך העצמי שלהם. מחזירים את הפשטות, משתמשים במרחב הפתוח ככלי לתקשורת חברתית, לחוויה מעצימה ומרגשת לילדים בתכנית.
כתוצאה מהמפגש החברתי בטבע הילדים הופכים רגישים לסביבתם, פתוחים יותר, מגלים בעצמם נקודות חוזק, הם חווים הצלחות ורוכשים כלים שעוזרים לנו להתמודד גם בתחומי חיים אחרים.
בשביל
בתי ספר ברחבי הארץ: המורה היזם: אסף גרנות.
עמותת בשביל מסייעת לתלמידי תיכון לממש את שישים השעות של תכנית מחויבות אישית/ מעורבות חברתית, בצורה מיטבית ומשמעותית. "בשביל" מציעה לבתי-הספר תכנית דו-שנתית לשכבות ט' ו- י' המסייעת בהכנה, העמקה, ליווי ובקרה על תהליך ההתנדבות.
בכיתה ט'- שיעור "בשביל" שבועי קבוע וימי שיא חווייתיים החושפים את התלמידים לסוגיות חברתיות שונות (נגישות ואנשים בעלי מגבלה, פערים חברתיים-כלכליים, קשר בין-דורי עם זקנים, מיעוטים ועוד) ותהליך ליווי פרטני המסייע בבחירת מסגרת ההתנדבות המתאימה לכל תלמיד.
בכיתה י'- במקביל להתנדבותם עוברים התלמידים שיעור שבועי קבוע עם צוות "בשביל", בחלוקה לקבוצות על-פי תחומי ההתנדבות. המפגשים מוקדשים לליווי רגשי, העשרה מקצועית והעמקת הידע והשיח בתחום בו בחרו להתנדב. בנוסף, כל תלמיד עובר תהליך ליווי פרטני המאפשר בקרה על תהליך ההתפתחות האישית והמעורבות החברתית שלו.
רקדניות ומובילות
המורה היזמת: ענבל ברנע
"רקדניות ומובילות" היא מסגרת מחול ייחודית המשלבת פיתוח של יכולות הפרט, פיתוח כישורים חברתיים בקבוצה, תרומה לקהילה ועשייה חברתית. כך לדוגמא הרקדניות מגייסות כסף, באמצעות מופעים, לאגודה למלחמה בסרטן ולעמותת "נוער למען נוער".
(ב.2.) מיזמים חברתיים חיצוניים הפועלים בתוך בת"ס
מודל 180 מעלות
היזם: גיא בן דור.
מיזם 180° לשילוב תלמידים מהחינוך המיוחד עם תלמידים מהחינוך הרגיל.
מיושם ב-2 אופנים: חיבור בין בתי ספר שונים (חינוך רגיל ומיוחד), או עבודה עם בתי ספר שבהם יש כיתות תקשורת לצד כיתות רגילות. במהלך השנה הראשונה של הפרויקט (2017), התכנית פעלה ב-3 בתי ספר שונים, ולקחו בה חלק 60 תלמידים.
מודל Openmind 360
היזם: יפתח וייזר.
מיזם המסייע למתבגרים להתמודד עם מצוקות נפשיות ע"י טכנולוגיה של מציאות מדומה.
בתחילת 2016 הוקמה Openmind 360 כחברה שיעודה לשנות את הסטיגמה על מצוקות נפשיות בקרב בני נוער באמצעות טכנולוגיה חדשנית של מציאות מדומה - וזאת על מנת להניע צעירים שמתמודדים עם מצוקה לפנות לעזרה.
ילדים לפני הכל
היזמיות: סיגל קפלן ומיכל פפר
מיזם חברתי הפועל לסייע לילדים ונוער במצבי גירושין בישראל. המיזם מציע "ארגז כלים" יעודי לאנשי חינוך: סדנאות והרצאות בנושא גרושים, נכור הורי ומשפחות משולבות. מפגשי הדרכה המלווים בניתוח מקרים מחיי היום יום. הנחיית קבוצות תמיכה לילדים נוער במצבי גירושים בבתי ספר.
תכנית תיקון עולם של עמותת עלה
תכנית תיקון עולם נועד להוביל לשינוי יחס בני נוער כלפי אנשים עם מוגבלות. 'תיקון עולם' החל כמייזם ניסיוני בשנת הלימודים תשע"ז, פיילוט שנערך בשיתוף 18 בתי ספר על יסודיים במחוז דרום, ירושלים ומרכז הארץ- תל אביב, שפלה והשרון. בשנת הלימודים תשע"ט התכנית מיושמת ב-105 בתי ספר, 25 מתוכם של החינוך המיוחד.
במסגרת 'תיקון עולם', תלמידי מערכת החינוך נחשפים לראיית האחר והשונה כחלק מהמרקם האנושי, מתוך הבנה כי שינוי היחס והעשייה למען החוליה החלשה בשרשרת החברתית- מחזק את השרשרת כולה ויוצר חברה חזקה יותר, ערכית יותר, התפיסה החינוכית העומדת בבסיס התכנית הוא שבזכות השינוי נהיה ראויים יותר למושג של חברת מופת.
(ב.3.) מסגרות להכשרות מורות ומורים בגישה של יזמות חברתית
ק.מ.ה – קהילה, מנהיגות, השראה
מכללת אורנים. מנהל המרכז: דני עבודי.
טיפוחה של המעורבות החברתית תורמת לגיבושו של עולם ערכים הדוגל באכפתיות, סולידריות חברתית, יוזמה ואחריות. מרכז ק.מ.ה מאגד תכניות לימודים, הכשרות והתמחויות, יחידות ומרכזים, שפותחו באורנים ברוח חברה, קהילה וסביבה. באמצעות היחידות והמרכזים של מרכז ק.מ.ה, מיושם חזון המעורבות החברתית קהילתית של מכללת אורנים.
יזמות חינוכית בפריפריה
רכזת מטעם עמותת תפוח: נעה סינגר
תכנית הכשרה חינוכית ביזמות של מורות ומורים בחינוך הפורמלי בפריפריה (באשדוד, המגזר הבדואי ועוד). בשנת 2018 תכנית ההכשרה באשדוד הניבה 11 מיזמים חינוכיים שהפיקו 25 מורות ומורים. שבעה מהם העלו קמפיין למימון המונים באתר לכיתה, מתוכם 4 הצליחו לגייס משאבים.
(ג) "היזמיים": תוכניות ומסגרות חינוכיות יזמיות
מסגרות חינוכיות בהן התפיסה היזמית היא מהותית. בתוכניות אלה אין בהכרח את הנדבך החברתי.
ביתא - מחנכים
זרוע החדשנות החינוכית של עיריית ירושלים, הפועלת לקידום רעיונות חדשים, הבשלה למיזמים חינוכיים ויצירת תשתית להטמעה ושכפול של יוזמות מוצלחות במוסדות החינוך בעיר. פועלים לרתום ולחבר את האקוסיסטם היזמי העירוני) בתי ספר, מוסדות אקדמיה, חברות אד-טק (לטובת הצמחת מערכת החינוך העירונית. הארגון הוא חלק מתנועה בה שותפים מעל 4700 אנשי חינוך אשר מובילים תהליכי חדשנות ויזמות במוסדות חינוך בעיר ואשר מהווה את קהילת החדשנות החינוכית הגדולה בישראל.
מודל Gr8mind
היזם: איתי ורמן
החברה מפעילה בבת"ס האקתונים בנושא "פיתוח טכנולוגיות למידה חדשניות" תוך חתירה למצוינות בתחום המחקר והפיתוח, קידום חשיבה עתידנית, יזמות ופיתוח יצירתי של טכנולוגיות חדשניות העשויות להשפיע על תהליכי הוראה ולמידה ברוח המאה ה-21.
(ד) קישורים:
מאגר יוזמות חינוכיות:
ערכו וכתבו: תמי רוזנברג זימן ולילי בן עמי, 2019
Commentaires